הכל על ראיון עם פסיכולוג ודינאמיקה קבוצתית

>

זומנת לראיון עם פסיכולוג תעסוקתי ובמכתב היה גם רשום שתצטרך להבחן במבדק התאמה שזה אומר דינאמיקה קבוצתית…

למעשה מבחינת זימון למבדק התאמה. זהו מבדק (מבחן) אך אין זה משנה אם מדובר במבדק לתפקיד מנהל X' או מנהל Y'. מבדק הוא מבדק. ברור גם מעצם המכתב שקיבלת שהמבדק יכלול ראיון עם פסיכולוג. בד"כ ראיון שכזה מגובה במבחנים כתובים – שאלונים אישיים כדי שהפסיכולוג יוכל ראשית לקבל תמונה ראשונית עליך. ייתכן שיהיה גם מבחנים פסיכוטכניים.

כדי לקבל תמונה מלאה של מה שאתה עומד לעבור שם, מומלץ להתקשר ולשאול כמה זמן לשריין לטובת המבדק.

אם יגידו לך חצי שעה עד שעה: תבין שמדובר בראיון בלבד.

אם יגידו לך שעה עד שעתיים: תבין שמדובר בראיון עם פסיכולוג + שאלונים אישיים קצרים.

אם יגידו לך חמש עד כשבע שעות: תבין שמדובר במבדק יום שלם שכולל בתוכו ראיון פסיכולוג + שאלונים אישיים + מבחנים פסיכוטכניים + ויתכן גם דינאמיקה קבוצתית.

אם תראה שעונים לך יפה בטלפון אולי כדאי שתשאל מה כולל המבדק.

על קצה המזלג מידע על המבחנים:

• ראיון פסיכולוג:

אורכו של ראיון כזה הוא כחצי שעה במהלכו המועמד נשאל על עברו המקצועי וזהו בעצם ראיון עבודה לכל דבר. בנוסף נשאלות שאלות על חייו האישיים. המראיין מנסה ללמוד על התנהגות המועמד, על כישוריו וההיסטוריה האישית והתעסוקתית שלו. תוך כדי הצגת השאלות המראיין מנסה לבחון גם את ההתנהגות של המרואיין למתן התשובות. ראיון מול פסיכולוג הוא חוויה מלחיצה ומאיימת בגלל היכולת של הצד שמראיין לחשוף נקודות חולשה, ולבחון את שפת הגוף שלך.

דגש – הכינו את עצמכם כמו לראיון רגיל. תנו מעצמכם הכל. חשוב שתהיו חייכנים ורגועים. כשתשאלו לגבי תכונות חיוביות ושליליות ענה לפי הכתבות הנלוות בספר המדברות על נושא זה.

• שאלוני אישיות:

בדרך כלל מבחני אישיות בנויים בצורה של מקבץ שאלות, 200-100 שאלות על מחשב. ישנה משמעות גדולה מאד לתשובות חד ערכיות. כדי לעבור מבחני אישיות. אסור בתכלית האיסור להתחיל לשנות לעצמך את האישיות ולבצע התאמה ספציפית. אל תנסו לבצע "התאמות" – מרבית המבחנים הממוחשבים בנויים כך שבקלות ניתן לגלות את העקביות או את חוסר העקביות במענה על השאלות. אני בעד לתת מעצמכם רק את מה שיש לכם. אם מה שיש אינו מתאים לתפקיד, אולי לא כדאי לשנות את האישיות ולבצע התאמות.

• מבחנים פסיכוטכניים:

מבחנים אלו דומים למעשה למבחנים פסיכומטריים וכוללים: מבחני צורות, לוגיקה, ידע כללי, חשבון, אי שוויוניים, סדרות חשבוניות, לעיתים גם מבחן טכני (תלוי לאיזה תפקיד אתה מתמודד) וכו'. כאשר עיקר מטרתכם היא להשיג ציון גבוה ביחס למועמדים אחרים.

התרכזו רק בדף שלכם ולא בנבחנים האחרים. חלק מהמבחנים הם על זמן וחשוב שתהיו מרוכזים ב- 100 אחוז! תנו את הכל מעצמכם. רק כאשר תדעו בוודאות כי אתם לגמרי מפוקסים במבחן שלכם מבלי לפזול לימין ולשמאל רק אז תגיעו לתוצאה אופטימלית.

הפסקות בין מבחנים – נצלו את ההפסקות לצורך טעינת "אנרגיות" מחודשות. אל תשכחו שבמצב שבו אתם נותנים מעצמכם את מכסימום היכולת, יש מצב שבו גרף היכולת עשוי לרדת בגלל הקושי לשמור על ריכוז ואנרגיות גבוהות לאורך יום שלם. לכן רצוי מאוד להקציב לעצמכם הפסקות כשמרגישים ירידה אנרגטית שכזו. הביאו אתכם פירות ושתייה קרה ורעננו את עצמכם עד כמה שאפשר בהפסקות.

• דינאמיקה קבוצתית:

במבחן זה שאורכו כשעתיים, משתתפים כמה נבחנים, המתבקשים לבצע משימה בצוות. מהשתתפותי בכמה וכמה מבחנים כאלו ראיתי שיש מועמדים שלא ניחנו ביכולת מנהיגות אמיתית והם נוקטים בשיטה תוקפנית של "בואו נראה להם מי אני". אני מניח שזה ניסיון לבצע הפוך על הפוך ובכך להסתיר את חוסר היכולת להנהיג ולהשפיע. לעומתם יש את ה"שתקנים" שבוחרים בהסתגרות והימנעות, ומשתתפים בדיון הקבוצתי מעט מאוד מתוך הנחה שיצליחו לשרוד את השלב הראשון דווקא בחוסר התבלטות. התנהגות שתלטנית או הסתגרות מציגה בפני הבוחנים שני מצבים קיצוניים שלעניות דעתי שניהם אינם עוזרים לעבור את המבחן בהצלחה, נהפוך הוא הם מביאים לכישלון. בד"כ יש גם מטרה לבדוק השתלבות שלך בחברה. אסור להיות נחבא אל הכלים אבל לא כדאי להשתלט על השיחה. כדאי לשלב נימוס, קסם אישי, יכולת הבעה טובה. הרעיונות שנאמרים בד"כ קצת פחות עקרוניים. אתם פשוט נבחנים בהשתלבות שלכם בקבוצה.

אז איך להתנהג במבחנים בקבוצה ובמבחן הפסיכולוג?

תגובה ספונטאנית אינה תמיד התגובה היעילה שכן אם התגובה הספונטאנית הנה תוקפנית, גם ללא היותי איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית, אני חש שספונטאניות שכזו רק תזיק לכם. בכל מצב יש לשקול את תגובתנו על פי הקריטריון, האם התגובה הספונטאנית עומדת במבחן התוצאה ומקדמת אותנו לעבר קבלת את התפקיד. זה כלל שצריך להפנים לפני מבחן מיון. נבחנים לעיתים טועים לחשוב שלא ניתן להתכונן למבחנים פסיכולוגים, כי לדעתם אם אדם תוקפני הוא תמיד יגיב בתוקפנות ולעומתו אדם ביישן תמיד יגיב בהסתגרות. אבל, ההתנהגות משתנה ומושפעת בעיקר מתחושת הלחץ. בדרך כלל בשעת לחץ אדם פועל בתוקפנות ואילו בשעת רגיעה הוא נינוח ומנומס יותר. וכמובן שזה המצב האופטימאלי כיוון שבו הוא ירגיש נינוח יותר, יתנהג בפתיחות. על ידי ידיעת המצב אליו אתה עומד להיכנס והתכוננות לכך מראש, אפשר להשיג את ההרגשה הנינוחה.

ההתכוננות יכולה להיות בשני מובנים:

• התכוננות ברמה מנטאלית והסכמה פנימית למתן חדירה לפרט.
• ניסיון לצפות מראש את השאלות שיישאלו ולהתכונן לכך מנטאלית ופיזית עם תשובות מוכנות.

לדעתי, כל אחד יכול להתנהג בצורה נכונה שמתאימה לתפקיד אליו הוא נבחן אם יחליט כך וישקיע מחשבה והכנה מוקדמת. הדבר נכון בחיי היום יום וגם במהלך מבחן המיון. כל נבחן יכול באופן אמיתי לשכנע במבחן הקבוצתי ואצל הפסיכולוג, אם יתכונן ויתרגל את עצמו למצב שבו הוא מתנהג בצורה עניינית במהלך המבחן למרות מצב הלחץ. הטענה שהתנהגות היא "אמיתית" כשהיא ספונטאנית אינה חייבת להיות נכונה. הספונטאניות חושפת חולשות בעוד הסתגלות לשאלות ומענה על ידי תשובות מובנות, רגועות וענייניות, לאחר מחשבה יסודית מאפשרת למקד מאמץ ולהימנע מעשיית טעויות. ברגע שאתם מוציאים את הכל מעצמכם ניתן להגיד בצורה חד משמעית שהתשובות וההתנהגות הן אמיתיות. זו האמת לאמיתה מפני שהצלחתם להוציא תשובה עניינית מתוך עצמכם בנטרול גורמי לחץ סביבתיים.

בשורה התחתונה אני מאמין שניתן לאמץ התנהגות שעוזרת להצליח במבחן בפרט ובחיים בכלל. מבחן החיים קשה יותר ממבחן המיון שכן במבחן המיון אתם יודעים לאן הרוח נושבת ואם תפעילו את ההיגיון הבריא ותתכוננו לכך מראש אתם תוכלו להכין תשובות הגיוניות, ענייניות ובלתי אימפולסיביות ולהצליח.